ביצירה זו משתקפת פינת חיים עתיקה מאזור השומרון – שבילי עפר מתפתלים, קשת אבן מרשימה, ואנשים בדרכם בין שדות הזית והגבעות הרכות. האמן צייר את המחזה מתוך דמיון חי לתקופה רחוקה, שבה הדרך הייתה איטית ופשוטה, והכפרים שימרו את החיבור הטבעי לאדמה ולנוף. הציור מזמין את הצופה להרגיש כאילו פסע לרגע אל תוך הכפר העתיק, לשמוע את קול הצעדים על האבנים ואת נשימת החמור בצל השער – זיכרון של שומרון כפי שנראתה במאות הקודמות.
